כלים שבורים

פִּתְאֹם שָׁבַרְתּ אֶת כָּל הַכֵּלִים הָעֲרֵמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁחִכְּתָה לִי בַּכִּיּוֹר הַשְּׂמָאלִי שֶׁהָיָה מָלֵא עַד עַכְשָׁו צִמְצְמָה אַתְּ עָצְמָה לְמִילְיוֹן חֲתִיכוֹת נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה מַחְכִּים שֶׁאֲלַקֵּט בֵּין הַקְּלִפּוֹת וַאֲנִי אָבוּד עֵצוֹת שֶׁכּמּוֹתִי מַנִּיחַ אוֹתךְ פַּרְצוּף אִמָּא כשדִמעתך מְצוּיָה וְצִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע שֶׁלּךְ מְדַמְּמִים

הַצַּעַר הַחֲרָטָה וְסַבּוֹן הַכֵּלִים מְשַׁמְּשִׁים אֶצְלִי בְּעִרְבּוּבְיָא בָּעוֹלָם הַנָּמוּךְ וְעַכְשָׁו חוֹדֶרֶת לְתוֹכִי הַהֲבָנָה שֶׁהַשְּׁבִירָה הִיא מְכֻוֶּנֶת

עֲשִׂי אוֹתִי כְּלִי לְקַבָּלַת כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לֹא עַל עַצְמִי תְּחִלָּה עֲשִׂי אוֹתִי כְּלִי שָׁבוּר בְּעוֹלָם שָׁלֵם בְּכִיּוֹר מָלֵא סִירִים שֶׁל שַׁבָּת בָּם מוּנָחוֹת הַנְּשִׁיקוֹת הָרְטֻבוֹת שֶׁלּךְ שֶׁמַּעֲבִירוֹת אוֹתִי מִן הָעוֹלָם